מה הומצא קודם - המחק או העיפרון?

כולנו מכירים את הצמד הבלתי נפרד הזה: עיפרון ומחק. אחד יוצר והשני מוחק, אבל האם אי פעם תהיתם מי מהם הגיע לעולם ראשון? 🤔

היסטוריה מעופרת: הולדת העיפרון

העיפרון כפי שאנחנו מכירים אותו היום התחיל את דרכו במאה ה-16, כשהתגלה מרבץ גרפיט ענק באנגליה בשנת 1564.

הגרפיט היה כה טהור וחזק שאפשר היה לפרוס אותו למקלות דקים ולסמן בעזרתו.

בהתחלה עטפו את מקלות הגרפיט בעור או בחוט כדי להימנע מלכלוך הידיים. רק בשנת 1662 התחילו לייצר עפרונות על ידי הכנסת מוט גרפיט לתוך שני חצאי עץ מחוברים.

אבל השימוש בכלי כתיבה דמויי עיפרון החל כבר בתקופה הרומית, בהם השתמשו בחרטי עופרת ופחם לכתיבה על פפירוס. לחרטים האלה קראו penicillus, מכאן המילה האנגלית לעיפרון, pencil.

הידעת? המילה "עיפרון" בעברית מגיעה מהמילה "עופרת", למרות שאין בעיפרון עופרת בכלל! זוהי טעות היסטורית, כי בעבר חשבו שגרפיט הוא סוג של עופרת, ובאנגלית עדיין קוראים לעיפרון "lead pencil" (עיפרון עופרת) למרות שזה לא נכון... 🖊️

מחיקת טעויות: המצאת המחק

ובכן, מה לגבי המחק? כאן הסיפור מעניין אפילו יותר!

לפני שהיה מחק גומי, אנשים השתמשו בפירורי לחם כדי למחוק סימני עיפרון. כן, קראתם נכון - פירורי לחם! 🍞 (הי, היתה לנו אפילו חידה הסטורית בנושא הזה...)

המחק הגומי הראשון הומצא רק בשנת 1770 על ידי מדען אנגלי בשם אדוארד ניירן. הוא גילה שאפשר להשתמש בגומי טבעי (latex) כדי למחוק סימני עיפרון.

הידעת? המחק נקרא באנגלית rubber כי הוא משמש לשפשוף (to rub) הסימנים מהנייר

אז מה הומצא קודם?

התשובה היא חד משמעית התרנגולת ! (או הביצה, תלוי מי זה מי באלגוריה הזאת...): העיפרון הגיע הרבה לפני המחק!

העיפרון המודרני הראשון היה בשימוש כבר במאה ה-16, בעוד שמחק הגומי הומצא רק במאה ה-18, כ-200 שנה מאוחר יותר.

המחדד - החבר השלישי בחבורה

כשהחוד של העיפרון מתקהה, אנחנו משתמשים במחדד כדי להחזיר לו את החוד החד. המחדד הראשון הומצא בצרפת בשנת 1828 על ידי ברנרד לאסימון. לפני כן, אנשים חידדו עפרונות עם סכינים או חפצים חדים אחרים.

המחדד הפשוט ביותר מורכב מלהב מתכת קטן בתוך מיכל, וכשמסובבים את העיפרון בתוכו, הלהב מקלף את העץ ומחדד את הגרפיט. יש גם מחדדים חשמליים שעושים את העבודה בלחיצת כפתור!

הידעת? מדי שנה ב-30 במרץ מציינים את יום העיפרון הבינלאומי, לזכר רישום הפטנט על עיפרון עם מחק.

העיפרון המכני - המהפכה המודרנית

אם נמאס לכם לחדד עפרונות, תמיד אפשר לעבור לעיפרון מכני! העיפרון המכני הראשון הומצא ב-1822 והוא מאפשר להחליף את חוד הגרפיט בלי להשחית את גוף העיפרון. במקום לחדד אותו, פשוט לוחצים על כפתור ויוצא עוד גרפיט. חוסך זמן, חוסך עץ, ומאפשר כתיבה מדויקת יותר. העפרונות המכניים מגיעים בעוביים שונים (0.5 מ"מ, 0.7 מ"מ וכו') לסוגי כתיבה וציור שונים.

עובדות מפתיעות על עפרונות ומחקים

על העיפרון:

עיפרון אחד יכול לצייר קו באורך של כ-56 ק"מ או לכתוב כ-50,000 מילים!
רוב העפרונות בעולם צבועים בצהוב. מסורת זו החלה בשנת 1889 כאשר החברה הצ'כית קוהינור הארדמות' הציגה את העיפרון הצהוב שלהם. העיפרון הזה נחשב ליוקרתי במיוחד, וחברות אחרות החלו להעתיק את הצבע כדי שהעפרונות שלהם ייראו יוקרתיים גם כן.
החלק הפנימי של העיפרון אינו עשוי מעופרת אלא מתערובת של גרפיט וחרסית.
עפרונות שימשו אסטרונאוטים במשימות הראשונות לחלל כי בחוסר משיכה אין בעיית גרביטציה שמונעת מהדיו להגיע לקצה העט כמו בעט כדורי או עט נובע... רק לאחר מכן פותחו עטים מיוחדים שמתגברים על בעיית הגרביטציה.

על המחק:

אם המחק שלכם מגיע בצבעים כחולים ואדומים, זה לא סתם עיצוב. החלק הכחול נועד למחיקת סימנים קשים יותר, כמו דיו (ולכן אמרו עליו שהוא מחק לעיפרון ולעט באחד), אך ברוב המקרים הוא לא ממש יעיל במחיקת דיו מודרני.
ככל שהמחק רך יותר, כך הוא מוחק טוב יותר.
בעבר, לפני המצאת המחק הגומי, אנשים השתמשו לא רק בלחם אלא גם בשעווה ובספוגים מיוחדים למחיקת כתב עיפרון.

עפרונות ומפורסמים

העיפרון היה כלי הכתיבה המועדף על סופרים רבים:

הסופר ולדימיר נבוקוב ("לוליטה") כתב מחדש את כל מה שאי-פעם פרסם, בדרך כלל כמה פעמים, בעיפרון.
הסופר ג'ון סטיינבק ("ענבי זעם", "קדמת עדן") היה משתמש עיפרון אובססיבי שהשתמש ב-60 עפרונות ביום. למשל, כדי לכתוב את הרומן שלו "קדמת עדן" הוא השתמש ביותר מ-300 עפרונות!
הסופר רואלד דאהל ("מתילדה", "צ'ארלי בממלכת השוקולד" וגם "הסיפור המופלא של הנרי שוגר") השתמש רק בעפרונות הצהובים כדי לכתוב את ספריו. היו לו 6 עפרונות מחודדים מוכנים בתחילת כל יום ורק כאשר כל 6 העפרונות הפכו לבלתי שמישים, הוא חידד אותם.
לתומס אדיסון היו עפרונות עבים יותר שעוצבו במיוחד בשבילו על ידי חברת Eagle Pencils. כל עיפרון היה באורך שלושה סנטימטרים כדי שיתאים בדיוק לכיס המעיל שלו, ועם גרפיט רך יותר, כמו ששרטטים אוהבים.

העיפרון והמחק באמנות

העיפרון והמחק אינם רק כלים לכתיבה, אלא גם כלים חיוניים לאמנים, אדריכלים ומעצבים. בציור וברישום, העיפרון מאפשר מגוון רחב של גוונים וקווים, מהקווים הדקים והחדים ביותר ועד לצללים עדינים.

המחק, מצד שני, אינו רק כלי למחיקת טעויות, אלא גם כלי יצירתי בפני עצמו - אמנים משתמשים במחקים כדי ליצור הדגשות, להבהיר אזורים ולהוסיף עומק לעבודותיהם.

וילדים? אוהבים לאסוף מחקים בצורות (וריחות!) שונים. עד היום...

אז בפעם הבאה שאתם אוחזים בעיפרון ומחק, זכרו שאתם מחזיקים שתי המצאות שנולדו בהפרש של מאות שנים זו מזו, אבל הפכו לזוג בלתי נפרד בעולם הכתיבה והיצירה. ✏️🧽