דברים שרואים בחוץ: צפרדע? או קרפדה? 🐸

צפרדעים וקרפדות הן דו-חיים מרתקים שלפעמים קשה להבחין ביניהם. אבל רגע, למה בכלל הן נקראות "דו-חיים"? המונח "דו-חיים" (Amphibia) מתייחס לבעלי חיים שחיים בשני עולמות - הם מתחילים את חייהם במים כראשנים ובבגרותם חיים גם ביבשה. אחת התכונות המיוחדות של מינים רבים בקבוצת הדו-חיים היא יכולתם לנשום גם דרך ריאות וגם דרך עורם הלח. יכולת זו הופכת אותם לרגישים במיוחד לשינויים בסביבה.

אבל שני לפני, בואו לזמזמם את טנגו צפרדעים...

איך מבדילים בין צפרדע לקרפדה?

אם ראיתם יצור ירקרק קופץ, אתם עשויים לתהות - האם זו צפרדע או קרפדה? הנה כמה הבדלים בולטים:

• עור: הצפרדעים בעלות עור חלק ולח, בעוד הקרפדות מתהדרות בעור יבש ומחוספס עם בלוטות רעל קטנות (אל דאגה, לרוב אינו מסוכן לבני אדם).

• בלוטות פארוטיד: לקרפדות יש זוג בלוטות רעל גדולות מאחורי העיניים שנקראות "בלוטות פארוטיד". בלוטות אלו מפרישות חומר רעיל המגן עליהן מטורפים. כשטורף מנסה לאכול קרפדה, הוא טועם את הרעל ומשחרר אותה במהירות!

• הידעת? הרעל שמפרישות בלוטות הפארוטיד נקרא "בופוטוקסין". חוקרים מצאו שלחומר זה יש שימושים רפואיים פוטנציאליים, כולל תכונות אנטי-דלקתיות ואפילו אפשרות לפיתוח תרופות ללב.

• רגליים: צפרדעים ניחנו ברגליים ארוכות וחזקות המאפשרות להן לקפוץ למרחקים גדולים. לקרפדות יש רגליים קצרות יותר והן נוטות ללכת או לעשות קפיצות קטנות.

• צבעוניות: צפרדעים נוטות להיות צבעוניות יותר מקרפדות. הצבעים העזים משמשים לעתים להרתעת טורפים או למשיכת בני זוג.

• מקום מגורים: הצפרדעים מעדיפות לחיות קרוב למים, בעוד הקרפדות יכולות להתרחק יותר ממקורות מים ולחיות באזורים יבשים יחסית.

• מבנה גוף: הצפרדעים רזות יותר ואילו הקרפדות עגלגלות ורחבות.

צפרדעים וקרפדות בישראל

בישראל חיים מיני צפרדעים וקרפדות מעניינים:

• צפרדע נחלים - הצפרדע הנפוצה ביותר בישראל. אפשר למצוא אותה ליד מקווי מים מתוקים - נחלים, אגמים ובריכות טבעיות. בריכות הטבעיות הן מקווי מים קבועים יחסית (בניגוד לשלוליות העונתיות) ומהוות בית גידול מושלם לצפרדעים.

• אילנית מצויה - צפרדע קטנה וירקרקה שחיה על עצים ושיחים ביערות ובחורשים בישראל. היא בעלת ייחוד - יש לה כריות הדבקה בקצות האצבעות המאפשרות לה לטפס על משטחים חלקים! היא במצב שימור יציב יחסית, אבל זה לא אומר שאפשר לקחת אותה הביתה...

• קרפדה ירוקה- המין הנפוץ היחיד של קרפדות בישראל. ניתן להבחין בה בזכות דגם הכתמים הירוקים על גבה. אפשר למצוא אותה באזורים יבשים יחסית, אך גם בקרבת מקווי מים, במיוחד בעונת הרבייה. (קיים גם מין נדיר יותר - קרפדת בלומברדט - שנמצאת באזורים מסוימים בדרום הארץ).

• חפרית מצויה - מין ייחודי של צפרדע חופרת שמבלה את רוב זמנה מתחת לאדמה. נמצאת במישור החוף, בעיקר באזורים עם אדמה רכה שמאפשרת חפירה. נמצאת בסכנת הכחדה חמורה, כשבטבע נותרו רק כמה מאות פרטים בוגרים.

מעגל החיים המופלא

מעגל החיים של הצפרדעים והקרפדות הוא אחד התהליכים המדהימים בטבע, הדומה במידה מסוימת לגלגול המלא של הפרפר, אך שונה ממנו משמעותית:

1. ביצים - הצפרדעים מטילות מאות ביצים בג'לי שקוף במים. הג'לי מגן על הביצים וגם משמש כעדשה המרכזת קרני שמש לחימום.

2. ראשנים - מהביצים בוקעים ראשנים הנראים יותר כמו דגים קטנים עם זנב. הם נושמים באמצעות זימים ואוכלים בעיקר אצות וחומר צמחי.

3. גלגול (מטמורפוזה) - בתהליך מדהים, הראשנים עוברים שינוי דרמטי: הם מפתחים רגליים, הזנב נספג, הזימים מוחלפים בריאות, והפה משתנה מפה קטן לצידי הגוף לפה גדול המותאם ללכידת חרקים!

4. בוגרים - הצפרדע הבוגרת עוברת לתזונה טורפנית המבוססת על חרקים, שלשולים ויצורים קטנים אחרים.

הידעתם? גם הפרפר עובר טרנספורמציה, אבל בשונה מהפרפר, שעובר שלב של גולם סטטי, הגלגול של הצפרדע הוא הדרגתי, והראשן ממשיך להיות פעיל במהלך כל התהליך.

מתי ואיך למצוא צפרדעים בטבע?

אם יצאתם לטיול בלילה אביבי, במיוחד אחרי הגשם, ייתכן שנתקלתם בצפרדעים קופצות על המדרכה. זה לא מקרי! 🌧️

באביב מתחילה עונת הרבייה של הצפרדעים. הגשמים ממלאים שלוליות ומקווי מים זמניים, והצפרדעים יוצאות למסע לחפש בן זוג ומקום להטיל ביצים. הנה כמה טיפים למציאת צפרדעים בטבע:

• לילות אביביים: זהו הזמן הטוב ביותר לצפות בצפרדעים, במיוחד אחרי ימים גשומים כשהלחות באוויר גבוהה.

• קרבת מקווי מים: חפשו בקרבת בריכות טבעיות, נחלים ומעיינות. בריכות החורף הזמניות הן אתרים מצוינים לצפות בדו-חיים בעונת הרבייה.

• האזנה לקריאות: הקשיבו לקריאות הרמות שמשמיעים זכרי הצפרדעים כדי למשוך נקבות. זו ה"מקהלה" המפורסמת שאפשר לשמוע בלילות האביב ליד מקווי מים.

• פנס בלילה: צפרדעים רבות פעילות בלילה כי אז יש פחות טורפים. טיול עם פנס ליד מקווי מים יכול לחשוף את העיניים המנצנצות שלהן כשאור הפנס משתקף בהן. הלחות הגבוהה בלילה גם טובה יותר לעורן הלח.

זכרו להתייחס לצפרדעים וקרפדות בכבוד ולא לגעת בהן בידיים חשופות כדי להגן עליהן. הן רגישות לחומרים שעל עורנו ולשינויים בסביבתן. 🐸

צפרדעים מיוחדות מסביב לעולם

העולם מלא בצפרדעים מדהימות:

• צפרדע החץ הארסית - צפרדעים קטנטנות וצבעוניות מיערות הגשם בדרום אמריקה. צבעיהן העזים מזהירים טורפים: "אני רעילה, אל תאכל אותי!"

• צפרדע גוליית - הצפרדע הגדולה בעולם! יכולה להגיע לגודל של צלחת אוכל ומשקל של עד 3 ק"ג. חיה באפריקה.

• צפרדע זכוכית - צפרדע שהעור שלה כל כך שקוף שאפשר לראות את איבריה הפנימיים (כן, כמו אצל השממית)! חיה ביערות הגשם של דרום אמריקה.

• צפרדע קוץ הפנים - בעלת זיזים דמויי קוצים על פניה. כשטורף מתקרב, היא מנפחת את גופה והקוצים בולטים החוצה.

• צפרדע ננסית - הצפרדע הקטנה ביותר בעולם! גודלה רק 7.7 מ"מ (פחות מסנטימטר אחד!), וחיה בפפואה גינאה החדשה. היא כל כך קטנה שהיא יכולה לשבת בנוחות על הציפורן שלכם (בתיאוריה... במציאות - היא היתה קופצת משם...).

למה צפרדעים טובות לסביבה ולנו?

צפרדעים הן ידידותיות מאוד לבני האדם ולסביבה:

1. הן אוכלות המון חרקים, כולל יתושים, זבובים ומזיקים אחרים.

2. הראשנים (שזה השלב הצעיר של הצפרדע) מנקים את המים על ידי אכילת אצות.

3. צפרדעים משמשות כ"מינים סמנים" - מצבן מעיד על בריאות הסביבה. בשל העובדה שהן נושמות דרך עורן, הן רגישות במיוחד לזיהום אוויר ומים. ירידה פתאומית במספר הצפרדעים באזור מסוים היא לרוב הסימן הראשון לבעיה סביבתית.

4. הן חלק חשוב במארג המזון - הן אוכלות חרקים וגם משמשות - בתורן - מזון לבעלי חיים אחרים.

5. שמירה על בתי הגידול של דו-חיים מסייעת גם למינים אחרים כמו ציפורים, חרקים וצמחים - לכן צפרדעים נחשבות ל"מיני מטרייה" שהגנה עליהן מגנה על מערכת אקולוגית שלמה.

שיאים ועובדות מעניינות 🏅

• הצפרדע פרינס צ'ארלס מאיי סולומון יכולה לקפוץ למרחק של 14 מטר - פי 100 מאורך גופה!

• קרפדות יכולות לחיות עד 40 שנה בטבע, ולמעלה מ-50 שנה בשבי.

• לבלוטות הרעל של הקרפדות יש שימושים רפואיים - הרפואה המסורתית סינית משתמשת בהן כבר אלפי שנים.

• צפרדעים יכולות לנשום לא רק דרך הריאות אלא גם דרך העור שלהן!

• הצפרדע הלילית מהאמזונס יכולה לשנות את צבע עיניה בין יום ללילה.

• רוב הצפרדעים בכלל לא שותות מים - הן סופגות מים דרך העור!

צפרדעים בתרבות ובאגדות

הצפרדעים תפסו מקום של כבוד בתרבות האנושית לאורך ההיסטוריה:

• הנסיך הצפרדע - אגדה מפורסמת על נסיך שהפך לצפרדע בעקבות כישוף, וחזר לצורתו האנושית לאחר שנשיקה מנסיכה שברה את הכישוף. האגדה משקפת את הרעיון של טרנספורמציה שמגולם בחיי הצפרדע - מראשן לבוגר.

• צפרדעים במיתולוגיה המצרית - האלה חקט (Heqet), אלת הפריון במצרים העתיקה, הוצגה עם ראש צפרדע. המצרים ראו בצפרדעים סמל לחיים חדשים וליצירה, בשל יכולת הרבייה המרשימה שלהן.

• צפרדעים בתרבות היפנית - בתרבות היפנית, צפרדעים מסמלות מזל טוב וחזרה בטוחה הביתה (בגלל שצפרדעים תמיד חוזרות לאותו מקום להטיל ביצים. עוד סיבה למה צריך לשמור על בתי הגידול שלהם).

• קרמיט הצפרדע - אחת הדמויות האהובות ביותר ב"החבובות", שהפכה את הצפרדעים לסמל של חוכמה, הומור ואופטימיות. וזה ממש לא קל להיות צפרדע ירוקה...

  
  

האם צפרדעים מזיקות?

בניגוד לאמונה רווחת, רוב הצפרדעים והקרפדות אינן מזיקות כלל:

• הן לא גורמות ליבלות על הידיים (זו רק אמונה טפלה ומטופשת...).

• רוב מיני הצפרדעים והקרפדות בישראל אינם רעילים לבני אדם.

• למעשה, הן עוזרות בהדברה טבעית של חרקים מזיקים כמו יתושים!

ושוב, מזכירים, אל תגעו בצפרדעים ובקרפדות בידיים חשופות כדי שלא תגרמו להן למחלות!

משבר הדו-חיים בישראל

למרבה הצער, מספר מיני דו-חיים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה חמורה:

• חפרית מצויה (Pelobates syriacus)

  • מצב שימור: בסכנת הכחדה חמורה

  • בית גידול: מישור החוף, בעיקר צפונית לחולון ואשדוד

  • אוכלוסייה: רק כמה מאות בוגרים נותרו בישראל

• צפרדע עגולשון שחור-גחון מהחולה (באנגלית השם שלו יותר ציורי: צפרדע ציורית מהחולה...)

  • מצב שימור: בסכנת הכחדה חמורה

  • בית גידול: עמק החולה

  • הסיבות לסכנת ההכחדה: אובדן בתי גידול טבעיים (בעיקר בעקבות ייבוש אגם החולה בשנות ה-50), פיצול בתי גידול, זיהום מקורות מים ומחלות זיהומיות.

• האיומים העיקריים על הדו-חיים בישראל כוללים:

  • ייבוש ביצות ובריכות (כמו ייבוש אגם החולה בשנות ה-50)

  • פיצול בתי גידול בשל בנייה ותשתיות

  • זיהום מקורות מים

  • לחץ מוגבר של טורפים

הידעת? הצפרדע מהחולה, העגולשון, היא שריד מתקופת הפליסטוקן (עידן הקרח), מה שהופך אותה לממצא אבולוציוני נדיר במיוחד. למעשה, היא כמו מעין "דינוזאור חי" של עולם הדו-חיים, כמו 'מאובן-חי'! המין הזה נחשב לנכחד עד שנמצא מחדש בשנת 2011, והוא אנדמי לישראל (כלומר, לא חי בשום מקום אחר בעולם)

העגולשון. מקור: ויקיפדיה, צילום עוזי פז

מה אפשר לעשות כדי לעזור לצפרדעים?

• לא לזהם מקורות מים (אל תשליכו ניילונים, אספו אתכם את העטיפות והבקבוקים) - ואפילו לעזור ולנקות במבצעים המיוחדים

• לדווח על מפגעים סביבתיים לרשויות המתאימות

• אפשר להקים בריכת חצר קטנה שתמשוך צפרדעים (ותעזור להדביר יתושים באופן טבעי!). רק שימו לב שזה גם מושך את היתושות להטיל שם את הביצים, אז כדאי לדאוג שהמים לא יעמדו ויזרמו כל הזמן...

• לתמוך בשמירת טבע ושיקום בתי גידול לחים כמו ביצות ומעיינות

• ללמוד עוד על צפרדעים וקרפדות ולספר לחברים

קווה-קווה-קווה...

הצפרדעים והקרפדות הן יצורים מדהימים שמסייעים לשמור על האיזון בטבע.

בפעם הבאה שתפגשו צפרדע קטנה - זכרו שזהו יצור מיוחד שעובר טרנספורמציה מופלאה במהלך חייו ותורם רבות לסביבה שלנו - אז אל תברחו ואל תנסו להרים! 🐸